שיתוף תמונות אינטימיות עם קטינים? זה לא "סתם צ'אט תמים". זה פשע מיני לכל דבר, ועונשו בישראל יכול להגיע לעשרות שנות מאסר. בואו נדבר ישר: יש אנשים שחושבים שהאינטרנט זה מגרש משחקים בלי חוקים, אבל כשהקורבן הוא ילד או ילדה מתחת לגיל 18 – המשטרה נכנסת לתמונה, והחיים שלהם נגמרים מאחורי סורג ובריח.
קחו למשל את לי רוברט מור, שוטר سابق בשירות החשאי של הבית הלבן. הבן אדם היה אמור לשמור על הנשיא, אבל במקום זה הוא נתפס מתכתב מינית עם מי שחשב שהיא נערה בת 14. שלח תמונות עירום, ביקש בתמורה – הכול בצ'אטים. בסוף התברר שמולו עמד שוטר שהתחזה לקטינה. בית המשפט לא התרשם מהתירוצים: 10 שנות מאסר. נקודה.
השוטר שהתחזה לנערה מתבגרת
החקירה חשפה את הכול: מור נרשם לאתר היכרויות למבוגרים, פגש שם מישהו שהתחזה לנערה בת 14 ממדינת דלאוור. הם החליפו תמונות אינטימיות, דיברו גס, שלחו אחד לשני דברים שלא צריכים להגיע לילדים. עד שהשירות החשאי זיהה אותו, עצר אותו – והופ, מאבטח הבית הלבן הופך לעבריין מין רשום.
וזה לא מקרה בודד. בקליפורניה, ביולי האחרון, תבעו מורה לכימיה לשעבר שהתחזה לכוכבת פורנו וגרם לתשעה קטינים לשלוח לו תמונות עירום שלהם. שנים הוא עשה את זה – פיתה, שיקר, אסף "אוסף". תשעה קורבנות ידועים, ומי יודע כמה עוד לא העזו לדבר.
בישראל זה לא שונה. חוק העונשין ברור: כל מי ששולח תכנים מיניים לקטין מתחת לגיל 16, או אפילו מתחת ל-18 במקרים מסוימים, חשוף לעד 5 שנות מאסר על הטרדה מינית, ועד 10 שנים אם מדובר בתמונות או סרטונים אינטימיים. המשטרה הישראלית, יחידת 105 לסייבר, תופסת עשרות כאלה בכל שנה. לפעמים זה מורה, לפעמים שכן, לפעמים "חבר וירטואלי" שמתגלה כמבוגר עם כוונות מזוהמות.
תחשבו על זה רגע: ילד בן 14 יושב בחדרו בתל אביב, פותח צ'אט באינסטגרם או בטיקטוק, ומישהו מהצד השני מתחיל "להתחבר". קצת מחמאות, קצת בדיחות, ואז – "שלחי לי תמונה יפה". והילדה, שרוצה להרגיש רצויה, שולחת. פתאום התמונה הזאת מסתובבת בכל בית ספר, או גרוע יותר – בידיים של עבריין שמאיים להפיץ אותה אם לא תשלחי עוד. זה נקרא סקסטורשן, וזה קורה כאן, עכשיו.
אני זוכר מקרה מלפני כמה שנים – מורה מחדרה שנתפס מתכתב עם תלמידות. הוא חשב שהוא חכם, השתמש באפליקציות אנונימיות. בסוף ההורים גילו, המשטרה נכנסה, והוא קיבל 8 שנים. הילדות? הן יישאו את הצלקת הזאת כל החיים.
אז מה עושים? קודם כל – מדברים עם הילדים. לא בצורה מביכה של "אל תדברי עם זרים", אלא ישר: "אם מישהו מבקש תמונה אינטימית – זה לא אהבה, זה מניפולציה. תספרי לי מיד". שנית – מפקחים, אבל לא בצורה פסיכוטית. יש אפליקציות ניטור הוריות טובות, וגם הגדרות פרטיות חזקות באינסטגרם ובווטסאפ. שלישית – מלמדים גבולות. ילד שיודע להגיד "לא" באינטרנט יגיד "לא" גם במציאות.
ואם אתם הורים שקוראים את זה ומרגישים אשמה – תפסיקו. כולנו טועים, כולנו לא תמיד יודעים. העיקר להתחיל עכשיו. כי כל תמונה אינטימית שנשלחת לקטין יכולה להפוך לסיוט של שנים. וכל עבריין שחושב שהרשת מגינה עליו – טועה בגדול. המשטרה כאן יותר חכמה ממה שהוא חושב.
בקיצור, תשמרו על הילדים. תשמרו על עצמכם. והכי חשוב – תזכרו: האינטרנט לא שוכח, והחוק לא סולח.